איך הפכתי למאלף כלבים — הסיפור האמיתי
אף פעם לא היה לי קל בבית הספר. לא אובחנתי, לא קיבלתי עזרה, ועד שהגעתי לגיל בגרות — לא באמת ידעתי איך לומדים. לא היה לי פחד ממבחנים; ניגשתי אליהם בערך כמו שערכתי טופס לוטו — עם ציפייה מקסימלית לעבור, ובלי שום אחיזה במציאות.
בסביבות גיל 22 משהו קרה. סוג של הארת דרך. פשוט הבנתי: אני הולך להיות מאלף כלבים.
באותם ימים לא היה "קורס מאלפים" בכל פינה. חיפשתי מישהו שילמד אותי. שמעתי על יריב בן יוסף, מאלף כלבי שירות, והתחלתי לחזר אחריו. אחרי שניסיתי לשכנע אותו, הוא שלח אותי קודם כל ללמוד אצל יוסי סמואל.
הפגישה עם יוסי
יוסי היה המורה הכי קשה שהיה לי בחיים. על כל שאלה שלי הוא ענה בשאלה:
- —"למה הכלב עושה את זה?" — "מה אתה חושב?"
- —"איך מתקנים?" — "לך תעבוד איתו ותראה."
כשהייתי מתעקש לקבל תשובה ישירה, הוא היה שולח אותי למחסן לצפות בקלטת VCR ישנה, נותן לי מטלה, או פשוט אומר: "תוציא את הכלבים לטיול."
באחד הימים, כשעבדתי עם אחד הכלבים והסתבכתי, ביקשתי מיוסי עזרה. כשיוסי לקח ממני את הרצועה, שמתי לב למשהו: ברגע אחד שפת הגוף שלו השתנתה לחלוטין. הוא נאסף, נהיה ממוקד, וכשהוא עבד עם הכלב — הוא ממש דיבר איתו. זה היה שם תמיד, אבל רק באותו רגע באמת ראיתי את זה.
מהרגע ההוא התחלתי לשגע אותו. רציתי לראות אותו עובד, לנתח את התנועות שלו וללמוד את שפת הגוף שלו מול הכלבים. הגעתי למצב שאמרתי לו: או שאתה יוצא איתי לעבוד בשטח כדי שאראה אותך — או שאתה מחזיר לי את הכסף.
במקום קורס של חצי שנה, נשארתי אצלו שנה שלמה. סחטתי ממנו כל טיפת ידע, עד שיום אחד יוסי אמר לי: "קרציה, לא נשאר לי יותר מה ללמד אותך. לך מפה."
פעם חשבתי שאין לו כישורי הוראה. היום אני יודע שהוא לימד אותי בצורה העמוקה והמדויקת ביותר שקיימת.
הרעב וההתמקצעות
יוסי לא נתן לי תשובות מוכנות. הוא הרעיב אותי אליהן — ואת הרעב הזה כבר אי אפשר היה לעצור.
התחלתי לבלוע ספרים: פסיכולוגיה, ביולוגיה, גנטיקה, מדעי ההתנהגות. האינטרנט עוד עשה רעש של פקס והמידע היה קשה להשגה, אבל המשכתי לחפור וללמוד. צללתי לעומק של עבודה בדיוק מרבי עם קליקר והבאתי אותה לרמה הגבוהה ביותר.
משם המשכתי הלאה. חזרתי ליריב בן יוסף ועברתי אצלו הכשרה מקיפה לאילוף כלבי שירות. העבודה הזו דרשה רמת דיוק, רגישות ומיומנות מסוג אחר לגמרי — מציאה וחידוד של פתרונות למצבים המורכבים ביותר.
שיא התהליך הזה היה כשאימנתי והכשרתי כלב שירות עבור המחלקה לאלצהיימר בתל השומר — משימה שלקחה את כל מה שלמדתי וחיברה אותו לערך אנושי עצום.
מה שלמדתי בדרך
25 שנה לאחר מכן, אני יודע שהשאלה הנכונה שווה הרבה יותר מהתשובה המהירה. באילוף — בדיוק כמו בחיים. מי שמחפש "שיטת קסם" לא ימצא אותה לעולם. אבל מי ששואל "למה?" — כבר נמצא באמצע הדרך.
יוסי, אם אתה קורא את זה — תודה.