אני רואה את זה כל יום. מישהו בא אלי עם כלב שהוא "לא מסוגל לשבת בשקט". הכלב מתפתל, מזיע, נושם מהר, לא מצליח להתרכז. בעל הכלב מנסה כל מיטה, כל טכניקה, כל חטיף — שום דבר לא עובד.

הבעיה היא לא בהסחת הדעת. הבעיה היא רמת העוררות. יותר מדי עוררות — נוראדרנלין, קורטיזול, דופמין מוגזם — והכלב לא מסוגל לעבד מידע.

ירקס, דודסון, ועכברושים

ב-1908, רוברט ירקס וג'ון דינגוול דודסון מאוניברסיטת הרווארד חשמלו עכברושים. הם שמו עכברושים בקופסה עם שני תאים — בהיר וכהה. העכברוש היה צריך ללמוד באיזה תא לקבל שוק ובאיזה לא. הם שינו את עוצמת השוק ומדדו מהירות למידה.

התוצאה: בעוצמות נמוכות — למידה איטית (משעמם). בעוצמות בינוניות — למידה מהירה (ריכוז אופטימלי). בעוצמות גבוהות — למידה איטית (פאניקה).

הבעיה עם עוררות נמוכה

גם עוררות נמוכה היא בעיה. כלב ששוכב ו"צ'יל" אבל לא מעוניין, לא פעיל. לא מתקדם. במצב כזה, כל הפוטנציאל של הכלב לא מנוצל.

חיבור לשטח

איך מורידים עוררות? טכניקת PRESSURE-ON-PRESSURE-OFF. כשהכלב מגיב, מורידים לחץ. כשהכלב נרגע, עולה רמה. הסוד: PRESSURE OFF על DISENGAGE. ברגע שהכלב מתנתק, העוררות יורדת. לומדים ב-PRESSURE OFF. איך מעלים עוררות? צעצוע, משחק, התרגשות. השאלה שלי לכלב חלש: "יש אור בעיניים?"